פיוס ע"י שליח או מכתב

פתיחה:

סוף שנה מתקרבת ואנו צריכים להתחיל להתכונן לחודש אלול לשוב בתשובה לקראת ראש השנה, לשוב אל ה' יתברך. ונהגו שלומי אמוני ישראל לפייס את חבריהם ולבקש מחילה כל אחד ממי שחטא לו לקראת ימי התשובה. ונשאלת השאלה האם אדם שפגע בחבירו, ולקראת ראש השנה הוא רוצה לבקש סליחה אך הוא מתבייש לגשת אליו בעצמו (או מסיבה אחרת) – האם הוא יכול לבקש סליחה באמצעות שליח או מכתב?
מקורות בגמרא
דברי הרמב"ם, הטור והשולחן ערוך
דברי רבי יעקב בן חביב ואחרונים המביאים אותו להלכה
דברי הדרך המלך על המהר"י בן חביב
דברי רבי חיים פלאג'י
דברי הגאון בעל הבית אפרים
סיכום

הגמרא אומרת (יומא פה:) "עבירות שבין אדם למקום יום הכיפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו" – מכאן שאדם שלא ריצה את חבירו אין יום הכיפורים מכפר.
וכן פסק הרמב"ם (בהלכות תשובה פרק ב' הלכה ט'): "אין התשובה ויום הכיפורים מכפר אלא עבירות שבין אדם למקום כגון שאכל דבר איסור או שחלל שבת וכדומה, אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל בחבירו או שקללו או שגזלו – אינו נמחל לו לעולם, עד שיחזיר לחבירו מה שהוא חייב לו. ואפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו עד שימחול לו. ואם לא רצה חבירו למחול לו מביא שורה של שלושה בני אדם מרעיו וידידיו שיבקשו ממנו למחול לו, ואם לא נתרצה מביא לו שורה שנייה ושלישית, ואם בכל זאת לא רצה להתפייס – מניחו והולך לו, וזה שלא מחל הוא החוטא". ע"כ. והרמב"ם לומד זאת מגמרא: (יומא פז.) אמר רב חסדא: וצריך לפייסו בשלוש שורות של שלוש בני אדם, שנאמר: (איוב לג, כז) "יָשֹׁר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שווה לי" וכך לומדים " יָשֹׁר "מלשון שורה – ואין שורה פחותה משלושה אנשים (רש"י). והכוונה כך: "חטאתי" – זאת שורה ראשונה, "וישר העויתי" – זאת שורה שנייה, "ולא שווה לי" – זאת שורה שלישית. והכסף משנה שם כתב, שמקור דברי הרמב"ם הוא מהמשנה בבבא קמא (צב.) שם אנו לומדים, שאדם שאינו מוחל לבסוף – הוא החוטא, ששנינו שם: "אף על פי שהוא נותן לו, אין נמחל לו עד שיבקש ממנו. שנאמר (בראשית כ'): "ועתה השב אשת וגו'" ומנין שלא יהא המוחל אכזרי? שנאמר (שם בראשית כ'): "ויתפלל אברהם אל האלהים, וירפא אלהים את אבימלך וגו'" ע"כ.
וכן כתבו הטור והשולחן ערוך (סימן תרו סע' א') כהרמב"ם, שצריך הפוגע להביא שלוש שורות של אנשים שיפייסו את הנפגע, ואם לא סלח – הוא החוטא. בנוסף לכך מחדש הטור, שבמקרה שהנפגע הוא רבו – עליו להרבות עליו אנשים שיפייסו אותו.
כעת נדון בעצם השאלה – האם מותר לפייס את חבירו באמצעות שליח: בירושלמי (יומא פ"ח ה"ו) נאמר: "שמואל אמר: הדין דחטא על חבריה, צריך למימר ליה: סרחית עלך" [החוטא לחבירו צריך לומר לו "חטאתי לך"] ולומד מכאן רבי יעקב בן חביב בפירוש 'הכותב' לעין יעקב (שם), שמהירושלמי כאן משמע, שצריך החוטא בעצמו לבקש סליחה מהנפגע, ומכאן יש לערער על מה שיש שנוהגים שכאשר יחטא איש לרעהו והקניטו בדברים, נכנס אדם אמצעי להשכין שלום ביניהם, ואחר שמדבר עם הנעלב ומפייסו, חוזר ובא המעליב עצמו לבקש מחילה מחברו, מנהג טעות הוא, אלא עליו ללכת מתחילה בעצמו אצל הנעלב ויבקש ממנו מחילה עד שיאמר לו סלחתי. ע"כ. והביאוהו להלכה: המטה משה (סימן תתמח) מרן החבי"ב בשיורי כנסת הגדולה (סימן תרו הגהות הטור אות ד') בית חדש ואליה רבה שם.
והקשה הרב עובדיה יוסף זצ"ל (יחוה דעת שם) קושיא על דברי המהר"י בן חביב: כתוב בתורה (בראשית פרק נ פס' טז') שהאחים באו לבקש מחילה על מכירת יוסף. מלשון הבקשה לומדים שהם שלחו שליחים: וכמו שנשמע מלשון הפס': "ויצוו אל יוסף לאמר" ורק לאחר מכן נאמר (שם פס' יח') "וילכו גם אחיו" משמע שהמבקשים סליחה מיוסף, לא היו האחים אלא שליחים שלהם. ואם כן, מכאן לכאורה אפשר לומר שאפשר להשתמש במתווך או שליח לבקשת סליחה, ולאחר מכן יבוא המעליב בעצמו לבקש מחילה! קושיא זו הקשה הגאון רבי יוסף בן רבי בספרו דרך המלך (בפרק ב מהלכות תשובה הלכה ט') ותירץ כך: מובא במדרש שהשליחים היו בני בלהה וזלפה (ודווקא הם נשלחו מכיוון שיוסף היה מקורב אליהם יותר) ומכיוון שגם הם היו שותפים במכירה ממילא אף הם היו צריכים לבקש את סליחתו – ומתוך שיכלו לבקש עבור עצמם, לכן יכלו לבקש סליחה אף עבור בני לאה, וכעין מה שאמרו (בבבא מציעא דף ח.) "מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה". ע"ש.


רבי חיים פלאג'י בספר לחיים ירושלים מביא בשם רבי שמואל יפה ( בספרו 'יפה מראה' על הירושלמי הנ"ל שחולק על המהר"י בן חביב) סיוע לחולקים על המהר"י בן חביב, מהנאמר במדרש (ילקו"ש חוקת) ובאבות דרבי נתן (פרק יב) על אהרון הכהן שהיה אוהב שלום ורודף שלום, וכאשר ראה שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה, היה הולך אל כל אחד בנפרד ומפייסו בדברים, כאילו שהוא שלוחו של חבירו, עד שהיה מסיר הקנאה מליבו. וכשהיו נפגשים אחד עם השני היו מחבקים ומנשקים זה את זה וכו', ומכאן אפשר ללמוד שאפשר להשתמש בשליח או אמצעי בשביל להתפייס.


דעה נוספת מביא הגאון בעל הבית אפרים בספרו מטה אפרים (סימן תרו סעיף א): שאם קשה עליו ללכת בעצמו מתחילה, או שלנפגע יהיה נוח יותר להתפייס ע"י שליח, ובפרט אם השליח הוא אדם מכובד, ויצליח לפייס – רשאי לעשות כן ע"י אמצעי ואחר כן ילך הפוגע בעצמו לבקש סליחה. וכן כתבו המשנה ברורה (סימן תרו סק"ב), ועיין בשו"ת בארות מים (דף ע"ג ע"ב).


לסיכום, נביא את סיכום תשובתו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יחוה דעת הנ"ל): מי שחטא כלפי חבירו עליו ללכת לפייסו בעצמו ולא ע"י שליח או על ידי מכתב, ומכל מקום הכל לפי העניין שאם הדבר ידוע שהנעלב נוח לרצות, עדיף שילך אליו בכבודו ובעצמו לפייסו, ורק אם הוא קשה לרצות, וחושב שיותר יהיה נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחילה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו.

הננו בימי תמוז אע"פ שעוד לא הגיע חודש אלול מכאן הזמן מתחיל, תמוז נוטריקון – זמן תשובה ממשמש ובא, שימו על ליבכם לשוב בתשובה לפני אבינו שבשמים, וכן זכרו שלא להיות אכזריים ולהמנע מלמחול בעקשנות רבה. וה' ימחול לנו על כל עוונותינו שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטואתם" (מיכה ז' כ') ויפסוק לנו שנה טובה לחיים ולשלום. אמן!!!

שתפו את המאמר:

Share on email
Share on whatsapp
Share on facebook

עוד מאמרים מעניינים

אירועים ופעילויות

מצטער פטור מן הסוכה

ישנו דבר ייחודי ומענין במצוות סוכה שלא מצאנו כמעט באף מצווה והוא: "מצטער פטור מן הסוכה" וכי מצטער פטור משמירת שבת? מתפילה? כולנו מכירים את הסיסמא הזו. אבל מה מקורה? מי נקרא מצטער? למה מצטער פטור?

קרא עוד »
אירועים ופעילויות

גדר הולכי דרכים

כיום אדם שנוסע בחג הסוכות לכאורה אמור להיות פטור מישיבה בסוכה בשעת נסיעתו. אולם מדיוק דברי רבותינו נראה שהיתר הולכי דרכים הוא בדבר שהזדמן לפתחו כעסק או סחורה, אך אדם שהלך לטיול ולא לצורך חשוב – יתחייב בסוכה.

קרא עוד »
שמח בטיולים

פיוס ע"י שליח או מכתב

מי שחטא כלפי חבירו עליו ללכת לפייסו בעצמו ולא ע"י שליח או על ידי מכתב, ומכל מקום הכל לפי העניין שאם הדבר ידוע שהנעלב נוח לרצות, עדיף שילך אליו בכבודו ובעצמו לפייסו, ורק אם הוא קשה לרצות, וחושב שיותר יהיה נוח לו להתפייס אם ישלח אליו איש מכובד מידידיו שירצהו תחילה, יעשה כן, ולאחר מכן יבוא אחריו וימלא את דבריו בבקשת מחילה כדת. ונסלח לו.

קרא עוד »
אירועים ופעילויות

מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך

בהלכות יו"ט ישנם מלאכות המותרות בעשייה, והם מלאכות שנעשות לצורך אוכל נפש. ישנו דין מיוחד בהלכות אלו הנקרא "מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך". כלומר מתוך שהמלאכות האלו הותרו לצורך אכילה מותר לעשותם גם שלא לצורך. במאמר זה ננסה לדון בגדר ההיתר הזה, ועד כמה מרחיבים את הגדר של 'מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך'.

קרא עוד »
אירועים ופעילויות

מלאכה בחול המועד – דאורייתא או דרבנן

כל מלאכה שאינה לצורך המועד ואינה דבר האבד אסורה מן התורה ושהיא לצורך המועד מותרת בין במלאכת אומן בין במלאכת הדיוט אף על פי שאינה דבר האבד וכן כל שהיא דבר האבד מותרת אף על פי שאינה לצורך המועד ואף על גב דאית ביה טרחא יתירתא וחכמים מדבריהם אסרו קצת מלאכות אלו

קרא עוד »
אירועים ופעילויות

הקבלת פני רבו ברגל

שאלתי למו"ר הרב טל שליט"א בגדר רבו מובהק וענה שלדעת החזון אי"ש גם כיום יש גדר רבו מובהק והוא מי שלימד את האדם את רוב דרכי העיון ועבודת ה'. ואכן יש חיוב עקרוני גם כיום להקביל פני רבו המובהק, וע"פ הגדר כנ"ל, אולם אמר שמשום שהלכה זו רופפת בידנו והלך אחר המנהג יש לחייב רק ברגל ולא בחודש ושבת, וכן משום שדין זה דרבנן וספק דרבנן לקולא. והוסיף ואמר שנראה לו שהרב אינו יכול למחול על כבודו בזה, משום שאין זה רק מצד כבוד הרב אלא גם מדין לימוד תורה.

קרא עוד »

בואו לגדול בתורת ה'

שינוי גודל פונט